אני רוצה לחלוק איתך את הסיפור האישי שלי עם התקן תוך רחמי.
רציתי התקן לא הורמונלי, אבל בסוף שמתי התקן הורמונלי.
איך זה קרה? ומדוע התקן היה האפשרות הטובה ביותר עבורי באותו הזמן?
הייתי בזוגיות הראשונה שלי, בת 21.
היינו שנינו בתולים וכבר מאוד מאוד רצינו לשכב, אבל לא הצלחנו. בכל פעם שהתחלנו להתלהט וניסינו להלביש קונדום, פשוט ירד לו לגמרי, ולא היה אפשרי פיזית להלביש שום דבר. למרות שמאוד תמכנו אחד בשני בסיטואציה, זה היה מתסכל ורצינו למצוא פתרון.
חיפשתי פתרון יעיל שלא מערב הורמונים.
לא רציתי להכניס הורומונים לגוף שלי כי זה לא הרגיש לי נכון להתערב ככה בגוף.
בשיטוטי באינטרנט מצאתי את הפתרון המושלם עבורי – התקן תוך רחמי לא הורמונלי.
הצלחתי בקושי למצוא רופא פרטי שיהיה מוכן להכניס התקן לאשה צעירה שטרם ילדה (אז זה לא היה מקובל, בטח שלא בקופות חולים). כשהגעתי לרופא הוא שאל אותי כמה שאלות על הווסת שלי. כשאמרתי לו שהיא ארוכה וכואבת הוא אמר שהתקן נחושת יוריד לי את איכות החיים במקום להעלות אותה.
הסיבה לכך היא שהתקן נחושת עשוי לגרום לווסת ארוכה וכואבת אף יותר. במיוחד בחודשים הראשונים עם ההתקן, ויתכן שגם לאחריהם. כשאמרתי לו שאני חוששת להכניס הורמונים לגוף, הוא אמר לי שההורמונים בהתקן משתחררים באופן נקודתי ברחם, והכמות שלהם פחותה בהרבה מהכמות בגלולות.
מכיוון שההחלטה הזו הייתה די יקרה, גם התור לרופא וגם ההתקן עצמו, לא ראיתי את עצמי עושה נסיון עם התקן נחושת ורק אם זה באמת יוריד לי את איכות החיים לשים התקן הורמונלי במקום. וגם בלי קשר לכסף, התקן זה פחות משהו שמקובל "לנסות ולראות". זה פתרון שאמור להיות ארוך טווח…
בסוף החלטתי ללכת על התקן הורמונלי, למרות שלא באמת רציתי לערב הורמונים במניעת הריון שלי, ולא בדיוק הבנתי מה יכולות להיות ההשפעות של ההורמונים עלי.
אני לא יכולה להגיד שהייתי מרוצה 100% מההתקן, אבל בהחלט היו לו יתרונות:
קודם כל הוא עשה את העבודה: נתן לי חופש מיני ומניעת הריון בראש שקט. זה היה כשעוד לא הכרתי את הגוף שלי, לא היה לי ידע וכלים לנהל את המיניות והפוריות שלי באופן מודע וטבעי.
לא קיבלתי ווסת בכלל כל הזמן שהייתי עם ההתקן – סביבות 4 שנים. (זה לא קורה לכולן, וגם תלוי במינונים של ההורמונים בסוג ההתקן). באותו זמן חוויתי את זה כהקלה, לא הייתי מחוברת לווסת שלי וזה פשוט הרגיש לי כאילו ירדה ממני משקולת.
החסרונות שחוויתי:
ההתקנה עצמה הייתה מאוד כואבת, ממש בצורה מוגזמת. לא קיבלתי שום הכנה מהרופא לכאב כל כך גדול (לא לכולן זה כואב ככה, אבל להרבה כן. היום יש מרפאות מסויימות שמאפשרות שימוש בהרדמה מקומית או בגז צחוק כדי להכניס התקן).
חוויתי חוסר נוחות עם הידיעה שיש בתוכי עצם זר בתוך הרחם במשך כמה שנים, גם ברמה הפיזית וגם ברמה התודעתית.
להתקנים יש חוט שמשתלשל דרך צוואר הרחם אל הנרתיק, אפשר להרגיש אותו כשמכניסים אצבע. אז עוד לא ידעתי מה זה צוואר הרחם ובכלל לא הבנתי מה קורה שם, מאיפה החוט הזה יוצא ולמה, וזה הטריד אותי.
בדיעבד לאחר שהוצאתי את ההתקן חוויתי עליה בחשק המיני, זו תופעה שבדרך כלל מקושרת לגלולות ולא להתקנים. (על פי הספרות המקצועית לא ברור האם ועד כמה התקן הורמונלי מדכא את הביוצים ואת המערכת ההורמונלית שלנו, שהחשק המיני מושפע גם ממנה בין היתר).
אחרי 4 שנים של שימוש, במהלכן הייתי בשתי מערכות יחסים, החלטתי שאני מוציאה את ההתקן.
איך ולמה החלטתי להוציא את ההתקן?
קודם כל הייתי רווקה, ודבר שני, 4 שנים זה כבר קרוב ל5 שנים שזה התוקף של התקן MIRENA שבו השתמשתי.
אבל כשאני מתבוננת בדיעבד, הסיבה העמוקה שבחרתי להוציא את ההתקן: הייתי רווקה, לא קיימתי יחסי מין בתור רווקה, ולכן לא פחדתי להכנס להריון, ובמצב הזה הצלחתי לשמוע את הבקשה של הגוף שלי.
זה לא היה מאוד קשה לשמוע את הבקשה, מכיוון שזו הייתה ממש צעקה – "תוציאי את הדבר הזה ממני! עכשיו!"
זה לא היה לי מוזר לשמוע את הצעקה הזו, כי כאמור גם לפני זה, לא הרגשתי לגמרי בנוח עם ההתקן.
קבעתי תור לרופאת נשים, שהייתה מאוד נחמדה. גם ההוצאה הייתה כואבת, למרות הנחמדות. אבל פחות מההכנסה.
ונרשמתי לקורס שיטת המודעות לפוריות – בה אני משתמשת עד היום.
מה אפשר ללמוד מהסיפור הזה?
- הכירי את גופך. למרות שהתקן הורמונלי לא דורש ממך שום התעסקות מלבד ההתקנה עצמה, חיוני שתביני לאן בגופך ההתקן נכנס, איפה הוא יושב, מאיפה יוצא החוט, וכו'. כאשר יש לך את הידע, את יכולה לעשות החלטה שקולה יותר ולהרגיש יותר בנוח עם הבחירה שלך.
- הכירי את כל האפשרויות שלך למניעה וחשבי מה האפשרות המתאימה לך ביותר.
- הכירי את סוגי ההתקנים הקיימים לפני שאת מגיעה לרופא/ה, כך תוכלי להבין מה הוא מציע לך. ערכי מחקר עצמאי לבירור היתרונות והחסרונות של כל אפשרות, ונסי לחשוב מה מתאים עבורך.
- התייעצי עם הרופא/ה שלך איזה התקן יותר מתאים לך ולמה. שימי לב שהשאלה היא מה יותר מתאים לך ולא מה יותר טוב.
- שאלי נשים שקרובות אליך על ההתנסות שלהן עם התקנים. אם את מרגישה לא בנוח, תוכלי לכתוב באופן אנונימי בקבוצות נשים בפייסבוק. יש גם את הקבוצה הייעודית לכך: עניינים על התקנים (https://www.facebook.com/groups/1600172170103891)
- בררי על אפשרות לשימוש בהרדמה או שיכוך כאבים בעת ההכנסה. אם זה משהו שחשוב לך, קבעי את ההכנסה במרפאה שיש בה את האפשרות הזו בוודאות (כתבה בהארץ על כאבים בעת הכנסת התקן, ועוד כתבה על על המכשור שמשתמשים בהכנסת ההתקן, והכאב שהוא עשוי לגרום, שבתקווה ישתפר בשנים הקרובות).
- קחי את הזמן הדרוש להחלטה. נסי לדמיין את עצמך בעוד שנה שנתיים שלוש עם ההתקן ולראות איך זה מרגיש. אמנם אפשר להוציא אותו מתי שאת רוצה, אבל זה גם כן דורש החלטה לטווח ארוך, זו החלטה מעט כבדה יותר מאשר להתחיל ולהפסיק לקחת גלולות.
|
שימי ♥ התוכן במאמר נכתב מתוך רצון להעצים אותך ולהעשיר את הידע שלך. הוא אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי, והכותבת אינה מוסמכת בתחום הרפואה. כדאי ורצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע כשעולה צורך. |
